נייליס קוסמטיקס בע"מ נ' חברת דואר ישראל בע"מ

החלטה

בעניין רשות להגן:

בפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיבה, בעלת חשבון בבנק המבקשת (להלן: "הבנק"), להשבת כספים בסך 10,102.84 ₪, המוחזקים אצלה.

המבקשת התגוננה בשתי טענות עיקריות והן כי הבנק זכאי לסגור את החשבון לפי הסכם פתיחת החשבון, וכי עומדת לו טענת קיזוז עקב תשלום ששילם כנתבע יחד עם מר אברהם יוסף, בעל המניות של המשיבה (להלן: "מר אברהם").

המשיבה צירפה לכתב התביעה רק את העמוד הראשון של ה"בקשה לפתיחת חשבון סילוקים עסקי" (להלן: "ההסכם") מיום 27/10/09 (אין סימון נספחים), והנתבעת צירפה לבקשת הרשות להתגונן את מלוא ההסכם בן ארבעה עמודים (נספח 10 לבקשה).

בהסכם יש בסיס לשתי הטענות של המבקשת.

סעיף 12 קובע: "אני מתחייב בזה כלפי הבנק לפצותו או לשפותו ו/או לשלם לבנק עם דרישתו כל סכום שידרוש ממני עבור נזקים שייגרמו לבנק, הוצאות ותשלומים שישלם הבנק או יידרש לשלם עקב תביעות ודרישות שתוגשנה נגדו או שיהיה מעורב בהן בקשר עם החשבון או כתוצאה מהפעולות בו או בקשר אליהן". בסעיף 13 (א) אף נקבע: "לבנק תהיה זכות עכבון על כל הכספים המגיעים או שיגיעו לי מהבנק בכל חשבון...; הבנק יהיה רשאי לעכב - ללא הודעה מוקדמת - כספים, שטרות או המחאות כאמור עד לסילוק כל סכום המגיע לו ממני".

בסעיף 15 (א) נקבע: "הבנק רשאי, בכל עת, לסגור את החשבון או לשלול ממני את הזכות למשוך בחשבון... במקרים מיוחדים, שלדעת הבנק יצדיקו זאת, יהיה רשאי הבנק לסגור את החשבון או לשלול ממני את הזכות לפעול בחשבון כאמור אף בלא הודעה מוקדמת". אמנם נכתב בהמשך הסעיף "נסגר החשבון – רשאי הבנק לשלוח לי המחאה על היתרה בחשבון...", אך ראשית הסעיף נוקט לשון "רשאי" ולא "חייב" ושנית, המבקש טוען כי קיימת לו זכות קיזוז בסכום העולה על היתרה בשחבון.

המבקשת הניחה תשתית עובדתית מספקת לביסוס הגנתה לכאורה, בכך שמעשי בעל המניות היחיד של המשיבה הצדיקו סגירת החשבון ועיכוב יתרת הזכות כדלקמן:

א.תביעת אלון בן משה נגד מר אברהם וחברת בנק הדואר בע"מ (עם נתבעים נוספים) בת.א. 14819-10-10 (נספח 4 לבקשה). בתיק זה ניתן פסק דין נגד מר יוסף וחברתו יוסי אברהם השמאי רכב ציוד מכני הנדסי כבד אלמנטרי בע"מ בגין קבלת כ100,000 ₪ שלא כדין, בין השאר באמצעות חשבון בבנק הדואר.

הנתבעת כאן, שנתבעה גם בתיק הנ"ל, שילמה בהסדר גישור 18,000 ₪ (נספח 5 לבקשה), ובכך נכנסת להגדרת סעיף 12 להסכם, והיא זכאית לכאורה לתשלום ממר אברהם.

גם פסק הדין בתביעה בת.א. (שלום תל-אביב יפו) 157027/02 ישראכרט נ' סיקורית ואח' (נספח 9 לבקשה) מגוללת מסרת עובדתית שיטתית של הקמת חברות על מנת לקבל כספים שלא כדין. תביעות אלו, בהצטרף לשאר הנתונים, מצדיקות סגירת חשבון בנסיבות מיוחדות.

ב.עובדות ונספות המצדיקות סגירת החשבון:

1.מר אברהם הינו בעל המניות היחיד בחברה המשיבה, שפתחה את החשבון הנדון ביום 27/10/09 זמן קצר לאחר יסודה ביום 1/9/09. לא ברור מדוע בבקשה לפתיחת חשבון נרשם כאילו יש שני בעלי שליטה, המשיב ואחד מר בן דוד, אך המשיב לא חלק על הרישום ברשם החברות (נספח 3 לבקשה), לפיו הוא בעל השליטה והמנהל היחיד. המשיב הינו בעל מניות בשתי חברות נוספות, שהוכרזו ע"י הרשם החברות כ"חברה מפרת חוק" (שם), הינו חייב מוגבל באמצעים (נספח 1 לבקשה) אשר אינו רשאי להקים חברה, ובעל חובות ב-132 תיקי הוצל"פ בסכום של למעלה מ-10 מיליון ₪ (נספח 2 לבקשה).

2.בשנת 2010 הוגשו נגד אברהם תשעה כתבי אישום פליליים בגין קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, והוצאת שיק ללא כיסוי. בשנת 2007 כבר הורשע מר אברהם בת.פ. (חיפה) 3531/03 מ"י נ' אברהם (נספח 2 לבקשה) בשימוש במסמכים מזוייפים לקבלת דבר במירמה מבנקים.

3.בית המשפט המחוזי בתיק פש"ר 314/05 קבע בשנת 2006, עוד לפני הגשת כתבי האישום כי התנהלות המבקש חסרת תום לב והוא מבקש לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל (נספח 7 לבקשה). שם גם מפרטת כב' השופטת וילנר את מעללי מר אברהם בקשר עם חברה קודמת שהקים, ושחשבונה הוגבל שלושה חודשים אחרי הקמתה, וחובות נוספים שיצר בקשר עם שלוש חברות נוספות.

לטענת המשיבה לפיה היא אישיות נפרדת מזו של בעל מניותיה היחיד, מר אברהם, אשיב בשלב זה כי המבקשת הציגה די ראיות לכאורה לכך שמר אברהם הוא שהפעיל את החברה, וכי יש עילות להפעלת סעיף 6 (ב) לחוק החברות, תשנ"ט-1999, הקובע: "בית המשפט רשאי לייחס תכונה, זכות או חובה של בעל מניה לחברה או זכות של החברה לבעל מנייה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין, צודק ונכון לעשות כן, בהתחשב בכוונת הדין או ההסכם החליט על העניין הנדון לפניו".

בשלב זה לא נסתרה הגנת המבקשת, אלא היא אף התחזקה בחקירה הנגדית, וצירוף כל העובדות מקים למבקשת הגנה ראוייה לבירור ואף נתמכת בראיות מעבר לצורך על כך שהתמלאו התנאים לסגירת החשבון המשיבה ועיכוב הכספים בו. אני מקבלת את בקשת הרשות להתגונן בטענותיה.

המשיבה תשלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין הבקשה בסך 2,000 ₪, ללא קשר לתוצאות המשפט.

התיק מועבר לסדר דין מהיר.